העז של Yellow טסה עם אל על. האם זוכרים גם את ההטבה?

מה באמת הוצג בקמפיין?

בשבוע האחרון של אוקטובר 2026 הופיעה הפרסומת לשיתוף הפעולה בין אפליקציית Yellow למועדון הנוסע המתמיד של אל על. בסיקור הפרסומת של קשת 12 מ-29 באוקטובר תוארה העז המוכרת של Yellow כנוחתת בתחנת הדלק עם רשימת קניות. בכתבת מאחורי הקלעים מ-30 באוקטובר סיפר משרד הפרסום מקאן שהשיר ״רשימת קניות״ נבחר כדי לקשור בין קניות שגרתיות לבין טיסה עתידית. לפי אותו דיווח, העז הופיעה גם בפעילות סושיאל אצל בלוגרית טיולים.

הפרסומת היא החלק הקריאייטיבי של שיתוף פעולה שהוכרז מוקדם יותר באוקטובר. בתקנון הרשמי של פז מפורטת צבירה של נקודת נוסע מתמיד אחת לכל חמישה שקלים ברכישות מזכות באמצעות האפליקציה, לאחר זיהוי כחבר המועדון ובכפוף לתנאים ולחריגים. הצבירה אינה חלה על כל עסקה, ויש הבדלים למשל עבור לקוחות פזומט. מי שכותב מודעה על ״נקודות בכל קנייה״ צריך להקפיד שהניסוח המעשי יהיה מדויק יותר.

למה העז עובדת כאן קריאייטיבית?

העז כבר מזוהה עם Yellow. הכנסת דמות מוכרת לשיתוף פעולה חדש עשויה לחסוך את הצורך להכיר לצופה מותג שלישי מאפס. השיר והמעבר החזותי מתחנת הדלק לעולם הטיסה מעבירים את הניגוד בין שגרה לפרס, בלי לפרט בטלוויזיה כל שלב של התקנון. זו פרשנות לקריאייטיב, ולא טענה על השפעתו בפועל על קנייה.

מחקר שפורסם ב-2026 על נכסי מותג מובחנים בדק 1,162 נכסים ב-21 קטגוריות ובארבע מדינות. הוא עוסק ביכולת של צורה, צבע, דמות ואלמנטים אחרים לעורר זיהוי של מותג. המחקר אינו מודד את העז של Yellow ואינו מוכיח שדווקא היא שיפרה את הקמפיין הזה, אבל הוא מסביר למה כדאי למותג להשקיע בדמות עקבית ולא להתחיל כל השקה עם שפה חזותית חדשה.

איפה הקריאייטיב עלול להיעצר?

הצופה עשוי לזכור את העז ואת השיר, אבל לשכוח מה צריך לעשות כדי לצבור נקודות. אפשר גם להבין את ההטבה באופן רחב יותר מהתנאים שלה. שני המצבים האלה הם שאלות לבדיקה, לא תוצאות שנמדדו. כדי לבחון אותן הייתי מסתכל על מעבר מהמודעה לדף הסבר קצר, על שיעור חיבור החשבונות באפליקציה, על רכישות מזכות שבוצעו לאחר החיבור ועל שאלות שעלו בשירות הלקוחות.

בדירוג קקטוס הזהב שפורסם ב-29 באוקטובר דורגה הפרסומת במקום השני באותו שבוע. המדד מבוסס על סקר של צפייה, זכירות, אטרקטיביות ותרומה למותג. זו אינדיקציה לתגובה לפרסומת במסגרת המדד, לא לעלייה בהפעלת ההטבה, במספר המתדלקים או ברווח.

גם דיווח המשרד על תגובות טובות לפעילות הסושיאל הוא עדות נקודתית לדבריו. בלי נתוני חשיפה, צפייה, הקלקה, חיבורי חשבון ורכישות חדשות אי אפשר לדעת אם פעילות הסושיאל הרחיבה את קהל הלקוחות או בעיקר בידרה את מי שכבר הכיר את העז.

מה מפרסמים יכולים לקחת מהמהלך?

1. לתת לנכס המותג תפקיד בסיפור. דמות מוכרת אינה צריכה רק להופיע בסוף הפרסומת. כאן היא נושאת את המעבר בין שגרת התדלוק לחלום הטיסה. מותג בלי דמות יכול לעשות זאת דרך צליל, משפט או טקס שימוש שמזוהים איתו.
2. להשאיר צעד אחד ברור לאחר הצפייה. פרסומת יכולה למכור את הרעיון; דף הנחיתה והאפליקציה צריכים להסביר איך מזדהים כחבר מועדון, אילו קניות מזכות ומתי הנקודות יופיעו. אפשר לבדוק שתי גרסאות למסך ההסבר ולראות איזו מהן משפרת השלמת חיבור.
3. למדוד מעבר בין ערוצים. קמפיין טלוויזיה, סרטוני סושיאל ופעולה בתוך האפליקציה הם שלושה שלבים שונים. בדיקת תנועה בלבד או דירוג אהדה בלבד לא תראה מה קרה ביניהם. כדאי להגדיר מראש חלון מדידה, קבוצת השוואה כשאפשר, ומדדים של שימוש חוזר.
4. להגן על ההבטחה. כאשר ההטבה כוללת חריגים, תקנון מפורט חייב להיות נגיש, אך גם הקריאייטיב הקצר והמסך הראשון באפליקציה צריכים למנוע ציפייה שגויה.

המהלך של Yellow ואל על ממחיש את היתרון של שפה מותגית שאפשר לקחת להרפתקה חדשה. השאלה המסחרית החשובה עוד פתוחה: האם האנשים שחייכו לעז גם חיברו את החשבון, צברו נקודות והמשיכו לבחור באפליקציה. את זה יוכלו להראות רק נתוני שימוש והשוואה מתאימה, ולא מספר הצפיות בפרסומת.